קצין בכיר בפיקוד העורף מדבר על תרחיש הייחוס למציאות שתווצר כאן בעת מלחמה במיתאר צפוני ואומר" אני מעריך שיהיו בין עשרות למאות הרוגים".

צריך להבין. תרחיש הייחוס הוא אותו דגם שנבנה על ידי אגף התיכנון של צהל והמדבר על המוכנות של בניית הכח אל מול האיום. והאיום גדול.

לפי ההערכות בצבא בכל יום לחימה יירו לעבר שטח מדינת ישראל בין 1000-1500 רקטות וטילים "יש יכולת לאויב לירי תלול מסלול לכל שטחי מדינת ישראל" אומרים בצבא.

מחיר הנפגעים בצידנו גבוהה לפי ההערכות אף הוא. לדברי בכיר מאד בצבא בעת לחימה יפגעו באורח קל בכל אחת מערי הצפון עשרות אלפים, עוד אלפים יפגעו באורח קל, מאד עשויים להפגע באורח בינוני וכמות של הרוגים בספרות ספורות. הכל באם לא תשמר ההנחייה של ההתגוננות".

בפיקוד העורף יודעים לציין כי מאז 1991 מלחמת המפרץ הראשונה שבה היו 6 אזורי צפירה עלתה כמות האזורים ל 248 כשחלק גדול נעשה לאחר מבצע צוק איתן כחלק מהפקת לקחים גדולה.

הבכיר מספר המציאות שהיתה בצוק איתן בה כל מערך הנמלים המשיך לפעול בצורה סדירה כתוצאה מהפעלת נוהל הרציפות התיפקודית של המערכת כחלק מלקחי מלחמת לבנון השניה בה חברות הביטוח לא אישרו לאוניות לשוט לאזורינו."בעת חירום כל מערך ההגנה האקטיבית יופנה לצורך שימור הרציפות התיפקודית ולכן על התושבים יהא להערך בהתאם להנחיות מעבר למה שהיה נחלתם של התושבים בצוק איתן".

ואיך נערכים טוב יותר?
בצבא הקצו תקציב של כמאה מליון ש"ח לאפליקציה לכל מכשירי הטלפון שתתן התראה הן פר מקום והן לעוד שלושה אזורים שהאזרח יחפוץ בהם.

"ככל שהאזרח יישמע יותר להוראות מספר הנפגעים ירד וזו בסופו של דבר מטרתינו" אומרים במערכת.